#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 עיר שיש בה (יום איד ל)ע&quot;ז האם מותר להכנס לתוכה?	לר&quot;מ אסור ליכנס לתוכה ולא מתוכה לעיר אחרת, וחכ&quot;א כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור, אין הדרך מיוחדת לאותו מקום מותר [וכן סתמה משנתנו].	עבודה זרה יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 2 אלו דברים בסוגיתנו אסרו משום שנראה כעובד ע&quot;ז (4) ולמה נצרכו כולם ומתי לא אסרו?	"[אסור להכנס לעיר שיש בה יום איד לע&quot;ז ואם אין הדרך מיוחדת לאותו מקום מותר לדעת חכמים, כיוצא בזה] ישב לו קוץ לא ישחה לפני ע&quot;ז ויטלנה שנראה כמשתחוה, נתפזרו לו מעות לא ישחה ויטלם בפניה, מעין המשוך לפני ע&quot;ז לא ישחה וישתה שנראה כמשתחוה, פרצופות המקלחים מים לא יניח פיו וישתה שנראה שמנשק להם, וכולם אם עושה בצורה שאינו נראה כמשתחוה מותר (לדעת חכמים) אבל אם זה בצורה רגילה רק אין אנשים שרואים אסור כדאמר רב יהודה אמר רב כל דבר שאסור חכמים מפני מראית העין אפ'&nbsp;&nbsp;בחדרי חדרים אסור.<p dir=""rtl"">מקוץ א&quot;א ללמוד למעות שאינו יכול ללכת למקום אחר, ממעות א&quot;א ללמוד לקוץ שיש לו צער הגוף, משתיהם א&quot;א ללמוד למים שיש בו חשש סכנה אם לא ישתה, פרצופות אמרו כדי להשמיענו שלא יניח ידו על גבי סילון וישתה מפני סכנת אלוקה.</p>"	עבודה זרה יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 1 מתי יש לחשוש לסכנה בשתית מים משום עלוקה ומשום שברירי ומה תקנתו?	"לא יניח פיו ע&quot;ג סילון וישתה ולא ישתה מתוך הנהרות והאגמים בפיו או בידו אחת, משום סכנת עלוקה, אם שתה, מותר להחם לו מים בשבת, הדהכי והכי ליגמע חלא.<p dir=""rtl"">לא ישתה מים בלילה משום סכנת שברירי, ואם צמא אם יש איתו עוד אדם יעירו ויאמר לו צחינא מיא, אם אין איתו נקרקש בנכתמא אחצבא ונימא איהו לנפשיה פלניא בר פלניתא אמרה לך אימך אזדהר משברירי ברירי רירי ירי רי בכסי חיורי.</p>"	עבודה זרה יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב: 2 האם מותר להנות ע&quot;ז ומדוע?<p dir=""rtl"">[עיר שיש בה עבודת כוכבים והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות... המעוטרות אסורות ושאינם מעוטרות מותרות, במה הם מעוטרות?]</p>"	"רשב&quot;ל סבר שאין איסור להנות ע&quot;ז אלא רק להנות מע&quot;ז דכתיב &quot;לא ידבק בך מאומה מן החרם&quot; (ראה תוס' דהנאה יתירה ולר&quot;ת כל הנאה שאינה דרך בזיון אסור לכו&quot;ע) וזה כדעת חכמים, אבל ר' נתן חולק ואוסר. ר&quot;י אמר לכו&quot;ע אסור ק&quot;ו אם נהנה אסור מהנה לא כל שכן, מכל מקום מבעה&quot;ב שאין נוטלים מממנו מכס ואינו מהנה שרי, ובמקום שנוטלים מכס מבעה&quot;ב אף ממנו אסור ואינו מותר אלא מבעה&quot;ב שאינו קבוע.<p dir=""rtl"">לכן ר&quot;ל ביאר את המשנה במעוטרות בוורד וכד' שנהנה מהריח אבל מעוטרות בפירות מותר שהוא רק מהנה ולא נהנה, ור&quot;י ביאר אף מעוטרות בפירות שהאיסור הוא להנות.</p>"	עבודה זרה יב:		
